חברת Ecolab הגישה את בקשת פטנט 190,482 בישראל. בקשה זו, התובעת דין קדימה מבקשה אמריקאית, נבחנה בישראל ונדחתה על ידי בוחן הפטנטים משנקבע כי לאורו של הידע הקודם, אין באמצאה הנתבעת את הצעד ההמצאתי הנדרש לכדי להכשיר אותה לקבל פטנט. החברה השיגה על החלטת בוחן הפטנטים ועניינה נדון בפני סגנית רשם הפטנטים, ז'קלין ברכה.
הבקשה תובעת מערכת ושיטה למיחזור מים שלאחר עיבוד עופות, לצורך שימוש חוזר לאותה מטרה. חרף בקשה לקיים הליך בחינה מזורז בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים על בסיסו של פטנט אוסטרלי, בוחן הפטנטים עמד על התייחסות להשגה שהעלה בהתבסס על פרסום בקשת פטנט אמריקאית שמספרה US 2005/0016934 ואשר התפרסמה קודם לתאריך הבכורה של הבקשה הישראלית.
במסגרת תביעת הפטנט, הוגדר כי מערכת בהתאם להמצאה כוללת מספר רב של רכיבים. בין היתר, המערכת כוללת מיכל ראשון האוסף את המים שלאחר העיבוד, מסנן, הפועל בצורה סיבובית ושייעודו סינון המוצקים והפסולות, מתקן חלוקה המכיל ציוד להכנת תמיסה אנטי בקטריאלית ומתזים, מיכל נוסף לאיסוף המים והתמיסה מהמסנן וממתן החלוקה. עוד נדרש כי מתקן החלוקה נועד להתזת המים והתמיסה לתוך המסנן. בנוסף, ולאחר ההשגה האחרונה, צומצמה הגדרת האמצאה כך שהמתזים מתוכננים להתיז את התמיסה בצורה רציפה על המסנן למשך 10-60 שניות כל פעם בכל תקופה בת 5 דקות עד 5 שעות.
בוחן הפטנטים מצא כי חרף ההבדלים שבין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום, אין בה יתרון למול המערכת שבפרסום הקודם, והשינויים בה הם עניינים עיצוביים ברורים מאליהם. ההבדלים הקיימים כוללים ביצוע הסינון לאחר איסוף ראשוני של המים למיכל הראשון, למול ביצוע הסינון קודם לכן – קרי, ביצוע הסינון בטרם מוכנס חומר חיטוי כלשהו; התזת חומר החיטוי בשלב מוקדם משקיים בידע הקודם, שם חומר החיטוי מותז רק לאחר שני סבבי סינון. בנוסף, במערכת מושא האמצאה קיים שלב חיטוי אחד בלבד המתבצע ביחד עם הסינון. לעומת זאת, במערכת שתוארה בפרסום הקודם ישנם שני שלבים בהם משתמשים בחומר חיטוי: תחילה מכניסים אוזון ובשלב מאוחר יותר מכניסים כלור. הבדל נוסף ואחרון נוגע לכך שבהתאם לצמצום שביצעה המבקשת, ההתזה אינה רציפה אלא מתבצעת לפרקים, בעוד שפרסום הקודם ההתזה מתבצעת באופן רציף.
המבקשת טענה כי יש בשינויים אלה כדי להביא ליתרון, שכן הכנסת חומר החיטוי בשלב מוקדם מאפשרת לו לפעול לכל אורך התהליך ובכך לקצר את משכו של התהליך. כמו כן, נטען, כי משך הזמן הארוך בו נמצא חומר החיטוי במערכת מאפשר שימוש בחומרי חיטוי עדינים יותר מאלו שהיה נדרש לעשות בהם שימוש במסגרת הפרסום הקודם.
סגנית הרשם קבעה כי די בהבדלים שהוצגו כדי לבסס קיומה של התקדמות המצאתית. הצעד ההמצאתי, הזכירה סגנית הרשם מושכלות יסוד, לא נדרש להיות גדול. בענייננו, נקבע, כי לא ניתן לומר שהשינויים במערכות השונות אינם דבר ברור מאליו. סגנית הרשם העירה כי הבוחן לא הסתמך על כל דוגמה לשינוי דומה במערכות קיימות שניתן היה להיעזר בה לבסס את הטענה כי מדובר בשינוי עיצובי ברור ומובן מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום. בהעדר ראיות שכאלה, ביטלה סגנית הרשם את השגת הבוחן.
בהערת אגב, סגנית הרשם העבירה ביקורת על השגה שהועלתה על ידי הבוחן אשר התבססה על כך שהמבקשת לא הבהירה מהו היתרון הגלום במערכת בהתאם לאמצאה למול זו שתוארה בפרסום הקודם. סגנית הרשם הזכירה כי לשאלה זו אין כל חשיבות לעניין ההתקדמות ההמצאתית. די לה להמצאה כך שתבצע פעולה בצורה שונה מהצורה בה נעשה שימוש במסגרת הידע הקודם, כל עוד שוני זה אינו ברור מאליו לבעל מקצוע מיומן מהתחום, ואין כל דרישה כי שוני זה יוביל בהכרח ליתרון למול הידע הקודם. כלומר, אף אם האמצאה יעילה פחות מהידע הקודם – אין בכך כדי לפגוע בכשירותה של האמצאה לפטנט.
(בקשת פטנט 190482 (השגה על החלטת בוחן), ECOLAB INC (מיום 18.05.2017))
הערות:
החלטת סגנית הרשם נראית לי, בכל הכבוד, נכונה לגופה. קיים קושי משמעותי בהשגה המבוססת על קביעה בעלמא כי מדובר בשינוי עיצובי ברור מאליו. לטעמי, ראוי כי בוחני פטנטים יבססו את ההשגה כמיטב יכולתם תוך הבאת נימוקים המבוססים על ראיות. כל עוד אין מדובר בידע בסיסי ביותר בתחום כלשהו, אני סבור כי בוחן פטנטים המעלה השגה יזדקק לבסס את השגתו על ראיה חיצונית ולא להסתמך על הערכתו האישית כי מדובר בשינוי ברור מאליו. השגה שכזו, המתבססת על התפיסה הסובייקטיבית של הבוחן הינה בעייתית במיוחד כיוון שהיא עשויה להתבסס על החוכמה שבדיעבד (hindsight). כך, בהוראות הבחינה (נספח ז') מובהר:
בבחינת ההתקדמות ההאמצאתית לאור הפרסומים הקודמים על הבוחן להימנע מלהסתמך על תובנות, מסקנות ואו ידע משלים העולים מהבקשה הנבחנת.
הפסיקה התייחסה להסתמכות אסורה זו מספר פעמים, בפס"ד Hughes הנחה בית המשפט כי : "יש להיזהר מניתוח הידע הקודם תוך שימוש, ולא באורח בלתי מודע, בידע החדש שהביא עמו הפטנט, היינו בשימוש ב"חכמה לאחר מעשה".משמעות הדבר היא שיש "לשכוח" מהאמצאה ולנסות לחשוב איך היה פותר את הבעיה הטכנית בעל מקצוע ממוצע לנוכח הפרסומים הקודמים.
קושי נוסף הינו היכולת במועד הבחינה לקבוע בצורה סובייקטיבית מה היה ידוע וברור מאליו במועד בו הוגשה בקשת הפטנט. לדוגמה, בבקשה נושא ההחלטה דובר על אמצאה שתאריך הבכורה שלה קדם בכעשר שנים את מועד בחינתה בישראל. כיוון שכך, לא יהיה זה מפתיע אם הבוחן יתפס לכלל טעות בתפיסתו הסובייקטיבית מה היה ידוע באותו מועד. רק לשם הדוגמה, תאריך הבכורה כאן הינו כזה המוביל אותנו חזרה לעולם שבטרם המצאת האייפון הראשון, כאשר טלפונים ניידים בקושי עשו שימוש במסכי מגע כלשהם והפיתוחים החדשים ביותר היו אלה שהגיעו עם מקלדות קטנטנות מובנות. קשה לסבור כי אדם מסוגל להתעלם מכל הידע הרב שנצבר בשנים שעברו מאז הוגשה בקשת הפטנט ומכל השינויים הטכנולוגיים שהפכו חלק מהידע הכללי מאז בעת שהוא בוחן אמצאה שהומצאה עשור קודם לכן. על כן, שימוש בחומרים אובייקטיביים – פרסומים מתוארכים – מקטין את הסיכון שאותה "בחירה עיצובית" ברורה היתה אכן ברורה מאליה במועד המצאת האמצאה ולא שנים רבות לאחר מכן, ובדיעבד.
בהערת אגב קובעת סגנית הרשם כי אין צורך להוכיח את היתרון הטמון באמצאה תוך שימוש בראיות חיצוניות לבקשה, אלא יש לבכר שימוש באמירות קודמות שיופיעו בבקשת הפטנט עצמה:
במאמר מוסגר אתייחס לאחת מעילות הסירוב של הבוחן לפיה לא הסבירה המבקשת בתשובותיה לדו"חות הליקויים מהו היתרון הטמון במערכת הנתבעת על פני מערכת הפרסום הקודם. סבורה אני כי אין חובה להביא תימוכין חיצוניים ליתרון שגלום באמצאה על פני הידע הקודם. נהפוך הוא – כדאי וראוי כי אותו יתרון נטען יופיע כבר בשלב הגשת הבקשה על מנת שלא יימצא המבקש ממציא את אמצאתו בשלב הבחינה.
בעניין זה, דעתי שונה. הדרישה כי יתרון האמצאה על פני הידע הקודם ייטען בשלב הגשת הבקשה הינה דרישה בלתי סבירה בעליל. במועד הגשת הבקשה, אין בפני מבקש הפטנט אלא את הידע הקודם אליו הוא מודע. אלא, שפעמים רבות, הידע הקודם למולו הוא נדרש להתמודד הינו ציטוט אחר שלא היה ידוע לו במועד הגשת הבקשה. וכאשר זהו המצב – כיצד ניתן לסבור כי המבקש יוכל להקדים תרופה למכה ובטרם יידע אילו פרסומים יוצגו לו, יבהיר בבקשתו מדוע המצאתו שלו עדיפה?